מי שמתחיל לאהוד קבוצה בגלל שחקן, למה שלא יעבור לקבוצה אחרת? ובמיוחד אם זו איזה ברצלונה. אני יודע שנהיה איזה בון טון של כל מי שאוהד ברצלונה לעשות פוזות כאילו סבא שלהם ישב בכלא אצל פרנקו, אבל רבאק, זו קבוצה שיש לה מסורת ומייצגת עם שפשוט הצליחה להיות דומיננטית ולהביא אליה כל מני קרויף וקומאן ורומראריו ורונלדיניו ומסי ולצבור הצלחה באירופה וספרד וככה למשוך אליה את כל מי שמתעניין או צעיר ובדיוק נחשף אליהם או לך תדע. עכשיו שמסי עוזב, למה שלא יעזבו איתו? אם מישהו התחיל עם ברצלונה לפני 10 שנים בתור איזה ילד בן 9 ועכשיו הוא כבר עשור מחייו וכזה, או שהצטרף בגלל קרויף ונשאר בגלל הווטאבר, שיבושם לו, אבל.
דוגמה, אני מכיר אישית ולא אישית אנשים שעברו קבוצות משלל סיבות. אוהדי הברוקלין דודג׳רס שהלכה להם הקבוצה ועברו למטס, או לרד סוקס. יש אחד שחי בלונג איילנד שאוהד את הסן פרנסיסקו ג׳יאנטס כי הוא התחיל איתם בתור ילד וקבוצה לא מחליפים, ולא רק שהבן שלו אוהד שלהם, הנכד שלו אוהד שלהם. הבן גר בקולורדו והנכד באטלנטה, איפה שיש קבוצות בייסבול, אבל וכו׳. ומה עושה מי שהקבוצה שלו ירדה ליגה, או כמה ליגות? אוהדי הפועל ירושלים, שמשון ת״א וכאלה?
מה יעשה אחד שהתחיל עם נגיד הפיסטונס ב89 כי הוא היה ילד והם היו האלופים ומאז עברו כבר שלושים שנה, ועכשיו הוא רוצה לראות כדורסל עם הבן שהתחיל להתעניין, אז מה, להכריח את הילד לראות את דטרויט שאפילו לבועה לא הגיעו? לא עדיף שהילד ילך על הלייקרס או משהו ויחסוך לעצמו שנים של סבל?
וזה עוד לפני שנכנס לשאלה על כמה באמת ״אוהד״ הוא אוהד מחצי עולם. אני אוהד של הניו יורק מטס. הולך עם החולצה והכובע והמעיל ורואה רק משחקים שלהם וכל מה שמעניין אותי זה המטס. אבל בהשוואה לאוהד מקווינס שראה פי 100 משחקים במגרש ממני (וזה לא מספר פיקטיבי, אני הייתי בשלושה, אוהד שרואה 30 משחקים בשנה במשך עשור ראה פי 100 ממני) וגדל כל חייו כאוהד, מי אני ומה אני. אם אותו בחור יעבור יום אחד לאהוד את היאנקיז, אוהו, זה יהיה סיפור סיפור. אני? פחחח. מקסימום בעבודה ישאלו למה החלפתי כובע. גם מכבי חיפה שאני אוהד שלהם מאז שנות השמונים, אם כי בעצימות פחותה ופחותה (היום אין לי מושג אפילו מי משחק שמה) אבל אם אני רואה כדורגל ישראלי, זה רק חיפה.
הקטע הוא שברוב המקרים זו החלטה אישית. נכון שיש כאלה שזו חלק מהזהות שלהם, כמו הנהג הצבאי ההוא שקרא לבן שלו ביתר ולבת שלו ירושלים, עכשיו אם הוא יעבור לאהוד את מכבי ת״א, קצת בעייה, או כל ה״שרופים״ למינהם שכ-ו-ל-ם יודעים שהם מנדטוריים ביציע וכזה, אבל לרובנו, במיוחד ישראלים שאוהדים קבוצה אנגלית, או ספרדית או איטלקית או אמריקנית, זו יותר נוחות. כמו קפה טורקי עלית, המסעדה שאנחנו תמיד הולכים אליה, אותה האהובה ואותם ההרגלים, גם קבוצה לא נחליף. והאמת, שאחרי כל כך הרבה שנים באמת אין לי מושג איך זה ״להסתכל על אחרות״ כי כמה שכולן יפות ומצליחות ויש להן איזה גימיק מיוחד או שחקן חדש, זה לא ״באמת זה״.